צמח האוכמניות הינו צמח שאוהב תנאים מאוד ספציפיים, לכן למעט צפון רמת הגולן נשאיר את הצמח במצע מנותק ( משמע – אינו שתול באדמה אלא נשאר בעציץ) זאת על מנת לתת לתת לצמח את התנאים אותם הוא דורש. לאוכמניות מזיק אחד עיקרי והוא ציפורים! לכן כדאי מאוד בשלב שבו מתחיל להיות פרי על הצמח לכסותו ברשת המונעת כניסת ציפורים.
האוכמניות אוהבת שמש ואף ישירה !

ישנם שלושה זנים עיקריים של אוכמניות:

  • לואו בוש – זנים המגיעים במקור מקנדה וסיביר. זנים אלו אינם שורדים במזג האוויר בארץ.
  • רבט איי – (בשמו הלטיני: אשי) זנים אלו מתאפיינים בעלים אפורים. חלק מהזנים של הרבט איי צריכים הפריה ובדרך כלל לא מומלצים לגינון. מה גם שזנים אלו סובלים מרגישות לעודף דשן וPH.
  • היי בוש – זני ההי בוש מתאפיינים בעלים ירוקים. זנים אלו אינם זקוקים למפרה. כלומר, הצמח מפרה את עצמו ולא יהיה יתרון משמעותי בהבאת זן נוסף. בשנים הראשונות של זנים אלה לא מומלץ לגזום כלל, בערך עד גיל 5 (למעט הורדת ענפים קטנים מלמטה וחלקים שסיימו לתת פרי). הגיזום מתבצע בסוף הקטיף (וכאמור סביבות גיל 5), נהוג לגזום את הצמח בצורה דיי אגרסיבית עד לגובה של כחצי מטר. ישנם זנים של ההי-בוש כגון: בלו-ריי וניו-ג’רזי אשר זקוקים למנות קור גבוהות (בין 800 ל1,000 מנות קור בשנה) אותם מומלץ לשתול בהר הגבוה.

השקיה:
במהלך הקיץ יש להשקות מידי יום. לעומת זאת, בחורף יש להשקות אחת לשבוע.
בעונות המעבר צריך לעקוב אחר מצב הצמח והאדמה ולהשקות לפי הצורך.
אחד הדברים ממנו סובל הצמח הוא עודף השקיה, אך את זה נראה רק באביב.

לאוכמניות שני מרכיבים שעלינו להקפיד עלך נוכחותם על מנת לתת לצמח את התנאים האופטימליים (כמו שנאמר בהתחלה, אין לשתול את הצמח אלא להשאירו בעציץ – מצע מנותק). שני המרכיבים:
– דשן – את הדשן ניתן בשלושה סבבים בשנה: מרץ, יולי וספטמבר. אנחנו מעדיפים להשתמש בדשן בשחרור איטי (כמו "בונה הצמחיה" של סקוט)
+על כל ליטר מצע (אדמה) יש לשים 2 גרם דשן.
-גופרית – צמח האוכמניות דורש חומציות מסוימת מאוד ולכן אנו מאזנים זאת בעזרת גופרית.
+על כל ליטר מצע יש לשים 2 גרם גופרית.
*חשוב לציין שיש לתת את הגופרית והדשן יחד!